אנה לי פישר

פישר נבחרה כמועמדת לתפקיד אסטרונאוטית בינואר 1978. בסוף תקופת האימונים שלה באוגוסט 1979 היא הוסמכה כמומחית משימה.

לאחר תוכנית אימונים בסיסית באורך שנה, משימותיה הראשונות של אנה לי פישר

כללו:

 

פיתוח ובחינת הקנדארם - המערכת לתפעול מרחוק.

פיתוח ובדיקה של הליכים לפעילות חירום מחוץ למעבורת, בחינת חליפות EVA קטנות במיוחד והליכי תיקון לשעת חירום.

אימות תוכנת הטיסה של המעבורת ב-Shuttle Avionics Integration Laboratory (מעבדה בה בוצעה אינטגרציה בין המעבורת לתוכנה שלה) של ה-RMS ועוד.

במשימות STS 1-4 היא שמשה כרופאה מוטסת במסוקים באתר הנחיתה. במסגרת פעולות אלה, פיתחה פישר נוהלי הצלה חדשים. למשימות STS-5 עד STS-7 היא סייעה באינטגרציה בין המעבורת למטען שלה.

טיסתה של פישר לחלל הייתה במעבורת החלל דיסקברי במשימה STS-51-A. מטרת המשימה הייתה הצבת שני לוויינים במסלול ותיקון שני לוויינים שלא הגיעו למסלולם. טיסת חלל זו הייתה משימתה היחידה בחלל. פישר הייתה לאם הראשונה בחלל.

 

לאחר אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר, פישר הצטרפה כמומחית משימה למשימה STS-61H אשר בוטלה בעקבות אסון הצ'לנג'ר. היא הייתה סגנית מנהלת של ענף פיתוח משימות במשרד האסטרונאוטים. בנוסף, הייתה גם בצוות שבחר את האסטרונאוטים אשר יטוסו לחלל מתוך קבוצת האסטרונאוטית שנבחרו בשנת 1987. בנוסף שימשה גם בפיתוח תחנת החלל בתחומי האימון, מבצעים ובריאות בתחנה. פישר נטלה חופשה ארוכה בת שנים אחדות, לצורכי משפחתה.